#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תקנוה ברכת הטוב והמטיב?	"על הרוגי ביתר שלא הסריחו וניתנו לקבורה, והוסיף הרא""ש בשם מדרש הטעם דסמכוה לברכת בונה ירושלים דכשנחרבה ביתר נגדעה קרן ישראל ואין עתידה לחזור עד שיבוא בן דוד ולכך סמכוה אצל בונה ירושלים [ולא תיקנוה ג""כ בתפילה כדי שלא יפסיק באמצע התפילה, ועוד אמרינן מיד אחר ברכת בונה ירושלים את ברכת את צמח שיש בה קרנו תרום בישועתך (ערוה""ש סעי' א'), ועוד הוסיף הערוה""ש (סעי' ב') דתיקנוה הברכה להורות לנו דאפי' בשעת כעסו של הקב""ה עושה עמנו נסים ונפלאות, וזהו סימן שהקב""ה לא יעזוב אותנו לעולם אף בעת שאנו חוטאים לפניו, ואיתא בב""ב (קט""ז ע""א) דקשה עניות יותר מחמשים מכות, ולכן כדי שלא נדאג ח""ו שנהיה חסירי לחם תיקנו ברכת הטוה""מ דוקא בבהמ""ז, וכעין זה במשך חכמה על הפסוק ואכלת ושבעת וברכת] {ונראה להוסיף דמצינו בברכת הטוב והמטיב דשייך דוקא בשמחה שיש עמה שותפות וכמ""ש בסעי' קע""ה (ביין) ובסי' רכ""א (בשמועות טובות), ולכאורה צ""ב כאן דמה שלא הסריחו וניתנו לקבורה הוא הטבה למתים [ואע""פ שהיה שם הרבה מתים מ""מ לא היו שותפים באותה דבר], וכ""ת דאין זה ממש כברכת הטוב והמטיב, ז""א דהמ""ב (סי' קע""ה ס""ק ב') הביא ממג""א דאם מברך בהמ""ז על כוס של יין אחר אינו מברך הטוה""מ דכבר יצא בהטוה""מ שבבהמ""ז, ומצי לדחוק ע""פ הערוה""ש דהיה טובה גם לנו מפני הסימן שאפי' בשעת כעסו הקב""ה עושה לנו נסים, אולם נראה לפרש ע""פ מש""כ באבות דר' נתן (פרק ל""ח) דהנשים של ההרוגי ביתר היו עגונות מפני שלא ידעו אם מתו בעליהן, וזהו ההטבה לאחרים שעכשיו היו מותרות לינשא לאחרים [וגם הבנים זכו לירושת אביהם] וזהו מפני שלא הסריחו והיו יכולים להכיר כל אחד ואחד, וממילא מה שלא הסריחו היא טובה לאחרים ומה שזכו לקבורה היא טובה להמתים, ודו""ק}"	סימן קפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה היא פותחת בברוך?	מפני שהיא מדרבנן אינה סמוכה לחברתה	סימן קפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינה חותמת כיון שהיא ברכה ארוכה?	"1) מעיקרא לא תקנו אלא הטוב והמטיב, ואח""כ הוסיפו בה דברים אחרים (תוס' ברכות מ""ו ע""ב, טור)<br>2) לא רצו לעשותה מעולה משאר ברכות של תורה שלמעלה ממנו (רשב""א ברכות מ""ו ע""א)<br>3) ברכה זו כענין אחד הוא שכולן שמות התואר אצל הבורא הן ענין אחד, וכן הוא יגמלנו גם זה תואר הוא (רבינו יונה)"	סימן קפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים מזכירים מלכות בה?	ג' פעמים, אחד לעצמה, ואחד כנגד בונה ירושלים, ואחד כנגד ברכת הארץ	סימן קפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים אומרים הטבה וגמלנו?	"כשם שמזכירים מלכות ג' פעמים ,כך מזכירים ג' הטבות וג' תגמולות (לבוש, מ""ב ס""ק ד') [והפמ""ג (מש""ז (ס""ק א') מסתפק אם הם לעיכובא]"	סימן קפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים ""הקל אבינו""?"	"האבודרהם ס""ל דאין אומרים ""הקל"" כיון דכבר אמרנו אלוקינו, אבל קיי""ל כנוסח הרמב""ם להזכיר ""הקל"" (ב""י)"	סימן קפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים הג' הטבות?	"המחבר ס""ל כהרא""ש דיאמר ""הוא הטיב לנו הוא מטיב לנו הוא ייטיב לנו"", והמג""א (ס""ק א') כתב דנוהגין לומר ""הוא הטיב מטיב ייטיב"", וביאר המחה""ש דהמחבר ס""ל דהטוב והמטיב קאי על הרוגי ביתר ואינן עולים למנין ההטבות ולפיכך צריך להוסיף תיבות ""הוא"" ו""לנו"", אבל המג""א ס""ל דהטוב והמטיב עולה לשנים, ונמצא דרק צריך עוד אחד ולפיכך אין אומרים ""הוא"" ו""לנו"" אלא פעם אחת. [ולגבי הסדר, הטור כתב שיהיה עבר, הוה, עתיד, אבל השע""ת (ס""ק א.) הביא מהא""ר דיאמר הוה תחילה ע""ד ה' מלך, ה' מלך]"	סימן קפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים ""הקל שבכל יום""?"	"המג""א (ס""ק א') כתב שלא יאמר זה דמשמע דיש ב' רשויות ח""ו, אלא יאמר ""הקל בכל יום"", אבל למעשה נוהגין כהט""ז (ס""ק ב') דאין אומרים ""הקל"" כלל אלא סומכים על הקל שבתחילת הברכה (מ""ב ס""ק ה')"	סימן קפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יאמר אם יש בבית 1) עכו""ם 2) מומר 3) נשים ועבדים?"	"1) המג""א (ס""ק א') כתב שיאמר כולנו יחד בני ברית לפי שאסור לברך עכו""ם משום לא תחנם, אבל הביא הט""ז ביו""ד (סי' רל""ב ס""ק י""ד) דיאמר בני ברית כולנו יחד, והפמ""ג (א""א ס""ק א') הביא מהא""ר דכיון דהוא תכ""ד אין להקפיד על הסדר {וצ""ב דהגמ' בנדרים נמי מיירי תוך כדי דיבור} 2) המג""א (ס""ק א') ס""ל דאם הוא מומר לתיאבון הוא בכלל בני ברית אבל אם הוא להכעיס יש להוציאו ב""בני ברית"" {וצ""ע דאין איסור לא תחנם אלא בעכו""ם}, והשע""ת (ס""ק א') הביא מהאבן העוזר דבכל אופן אין לומר בני ברית להוציאם דהרי הם בכלל בני ברית, וכן השיג עליו היד אליהו (באה""ט ס""ק א'). 3) הרי הם בכלל בני ברית, ואינו מוציאם ע""י אמירת בני ברית (מג""א שם)"	סימן קפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יאמר בסוף ברכת בעל הבית?	"יאמר ""ונאמר אמן"" ולא ""ואמרו אמן"" דאינו יכול לגזור שיאמר אמן אלא בעושה שלום וכו' שהוא שבחו של הקב""ה וכל ישראל מצווין על זה (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ה') [והמברך יחידי יסיים במלת אמן לחוד (פמ""ג א""א ס""ק א'), אכן כתב הא""א מבוטשאטש דנוהגין לאומרה אפי' ביחידות וביאר דיש מלאך אחד השומר אותו וא""כ ראוי לומר ""ונאמר"" דשייך אפי' באחד שעמו {ועי' מש""כ בסי' ג' בשם הערוה""ש דאע""פ שבודאי יש לנו מלאכים מ""מ אין אנו מרגישים אותם והאמירה הוי כגאוה, וה""נ יתכן דאפי' אם יש לו ב' מלאכים מ""מ האמירה ""ואמרו"" הוא גאוה}], אכן פשטות המרדכי (סוף ברכות) משמע דיסיים ""ואמרו אמן"", ומובא בדרכ""מ (ס""ק א') וערוה""ש (סעי' ז')."	סימן קפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים מגדל או מגדול?	"בשמואל ב' (סוף כ""ב) כתיב ""מגדיל"" וקרי ""מגדול"", ובתהלים (סוף י""ח) כתיב וקרי ""מגדל"", בחול אמרינן מגדל בחירי""ק שהוא תנועה קטנה [דחסר יו""ד] וכן בתהלים עדיין לא מלך דוד, משא""כ בשבת ור""ח אמרינן מגדול בחול""ם דהוא תנועה גדולה וכבר מלך דוד, וכן שבת ויו""ט הוו מלך גדול כלפי חול (אבודרהם, דרכ""מ ס""ק א', מג""א ס""ק א', מחה""ש) [וסימן לדבר חודש ושבת קרא מקרא (ישעיה א' י""ג), ור""ל כמו שכתוב בנביאים (עטרת זקנים)], וראיתי עוד מהלך בגליון מים חיים (431) ע""פ רש""י בשבת (קט""ו ע""ב) דאין קוראין כתובים בשבת אלא בנביאים, ויש רמז בפסוק שביום השלישי ליציאת מצרים [שהיה שבת דיצאו ביום חמישי] אמר להם הקב""ה שיחזרו לכוון מצרים למגדול, וכולם סמכו על הקב""ה אע""פ שהיה כנגד השכל וזהו הרמז מגדול בשבת לסמוך על הקב""ה ולא לעסוק בפרנסה"	סימן קפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה ימים אומרים מגדול?	"המג""א (ס""ק א') הביא שבת ור""ח, ופשוט דה""ה ביו""ט, והבן איש חי (חוקת סעי' י""ט) הוסיף חוה""מ, מלוה מלכה, פורים, וסעודת ברית מילה, והוסיף הכה""ח (ס""ק י""א) דה""ה בסעודת חתן וסיום מסכתא."	סימן קפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עונין אחר הרחמן?	"אמן (מג""א ס""ק א'), וכן אחר כל תחינה ובקשה אע""פ שאין בה שם (מ""ב ס""ק ה') [וגם צריך לענות אמן אחר על יחסרנו (ערוה""ש סעי' ז')]"	סימן קפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפסיק באמצע ההרחמן?	"הטור הביא מרבינו יחיאל דלא ניחא ליה בעצם אמירת הרחמן קודם הבורא פרי הגפן ומצדד דאשכחן דמפסיקין לברך הבעה""ב, והטור הביא עוד ראיה דמתפללין על הילד בברית מילה אחר שבירך בורא פרי הגפן, ומכל הנ""ל מבואר דאין להפסיק באמצע הרחמן שלא לצורך (פמ""ג מש""ז ס""ק א'), {אבל משמע דדוקא כשמברך על הכוס}"	סימן קפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים ונשא ברכה מאת ה'?	"אומרים מאת ה' ולא מעם ה' דזהו לשון הפסוק ישא ברכה מאת ה', וצריך להדגיש האל""ף דמאת שלא יהא נראה ח""ו כמת (מחה""ש, מ""ב ס""ק ה')"	סימן קפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד רוחצין הכוס לאחר שתייתו?	"כתב הכל בו שנהגו לרוחצו במים ולהעביר המים על עיניו שלא לשפוך היין של ברכה לארץ למקום בזיון (ב""י סוף הסימן), והוסיף הב""ח דנכון לנהוג כן בכל כוס שמברכין עליו {ומשמע דצריך ליזהר שלא לבזות שום מאכל שבירך עליו או דלמא כוונתו דוקא על כוס של ברכה שמברכין עליו}"	סימן קפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בבית אבל, האם אומרים לוקח נפשות במשפט?	"הבה""ג והרי""ף והרמב""ם כתבו שאינו ראוי לאומרה דקיי""ל בשבת (נ""ה ע""ב) דיש מיתה בלא חטא, אבל הרא""ש כתב שאין למוחקה, וביאר הרבינו יונה דמ""מ כל דרכיו משפט והוא יודע למה עושה, ומסיק הב""י דאין לאומרה"	סימן קפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בבית אבל, האם אומרים ג' פעמים הטבות ותגמולות?	"הב""י משמע שאינו אומרה דס""ל דהוא עקירה מנוסח שנוספת [דהעיקר נוסח הוא רק הטוב והמטיב, וכן ג' מלכיות], אבל הב""ח והש""ך (יו""ד סי' שע""ט) ס""ל דה""נ צריך לומר הג' הטבות ותגמולות (מחה""ש, מ""ב ס""ק ז')"	סימן קפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אין נוהגין לברך ברכה זו בזה""ז?"	"תי' הבאר הגולה (יו""ד סי' שע""ט) ע""פ תוס' כתובות (ח' ע""ב) דס""ל דלברכה זו בעי עשרה [אבל א""צ עשרה שאוכלים (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ו')], ודלא כרש""י שם דס""ל דלא בעי עשרה."	סימן קפט סעיף ב		
